כאשר אדם נופל על משטח אופקי, מהירותו קטנה ממהירות v (שתלויה בגובה ממנו הוא נופל) למהירות 0.

 

מי שאחראי לכך הוא הכוח השקול הפועל עליו. כוח זה מורכב מהכוח שמפעיל עליו המשטח וכיוונו כלפי מעלה, וממשקלו של האדם כלפי מטה.

 

הקשר בין כל הגורמים שמניתי הוא: המכפלה של הכוח השקול בזמן הפעולה שווה לשינוי בתנע של האדם.קשר זה מקורו בחוק השני של ניוטון אותו ניתן גם לנסח גם בצורה: המתקף של הכוח השקול הפועל על גוף שווה לשינוי בתנע של הגוף.

 

כאשר אדם נופל על רצפה או על מזרון,  והוא נעצר השינוי בתנע שלו הוא אותו שינוי. מכאן שגם המתקף הוא אותו מתקף. אך מאחר שמשך הזמן שבו מתרחשת ההתנגשות עם הרצפה הוא קטן מזה שעם המזרון, הרי ברור שהכוח שמפעילה הרצפה על האדם גודל מזה שמפעיל המזרון.

 

בקיצור המזרון מרכך את הנפילה.

 

ניתן להסביר זאת גם במושגים של תאוצה. במקרה של רצפה התאוצה גדולה הרבה יותר מזו שבמקרה של מזרון, ולכן הכוח הוא גודל יותר

 

 

 

 

(בתגובה ל shlomi111)